הדפסה ידידותית | הוצאת קרן | ספרי נוער | הפחד לדרוס שליח פיצה

הפחד לדרוס שליח פיצהתמונה מוגדלת

הפחד לדרוס שליח פיצה
כתבה: רותי ויטל גילעד
עיצוב העטיפה: טליה בר
איור העטיפה: ג'ני מייליכוב

תאריך ההוצאה: יוני 2014
גילאים: 10+
102 עמודים, כריכה רכה
פורמט: 21x13.5 ס"מ
מחיר קטלוגי: 49 ש"ח
מסת"ב: 978-965-7158-35-7
דאנאקוד: 526-35


על הספר  | פרק ראשון

חבר ועבודה, זה מה שעלמה ומיכל הבטיחו לעצמן למצוא בחופש הגדול. אלא שמהר מאוד מיכל מצאה לה חבר, ועלמה נשארה לבד, בלי חבר ובלי עבודה, רק עם מריבות עם אמא ועם המכתבים שהשאיר לה אביה. ואז, במקום הכי לא צפוי, היא פוגשת איש מיוחד שנראה כמו שחקן קולנוע מזדקן, והוא מכיר לה אישה לא רגילה, מטולה, בעלת בית-קפה.

עלמה מתחילה לעבוד בבית-הקפה, וחוץ מללמוד איך להכין באופן מקצועי סלט ירקות קצוץ דק, היא לומדת להכיר אנשים ולהכיר את עצמה.

ברגישות ובהומור חושפת רותי ויטל גילעד את עולמה של נערה צעירה, המתמודדת עם אובדן אב ועם יכולתה להאמין בעצמה ולהמשיך קדימה.

הספר משתתף במצעד הספרים.

         

על המחברת:
רותי ויטל גילעד היא סופרת ומשוררת. בין ספריה הקודמים: "לילי בארץ הבגדים הקטנים מדי", "ברוך הכיסא", ו"האף הזללן שלי". "הפחד לדרוס שליח פיצה" הוא ספרהּ האחד-עשר.

ביקורות:
"102 עמ' מכיל הספרון הדק הזה שמתאר את קורותיה של עלמה במהלך חופש גדול אחד. 102 עמ' הטומנים בתוכם עולם ומלואו וכתובים ביד רגישה ומדויקת. רותי ויטל גילעד מצליחה להעביר משהו מעולמה הפנימי של נערה בגיל ההתבגרות, אשר מרד הנעורים שלה החל בדיוק בזמן בו נפטר אביה [...] רותי ויטל גילעד יצרה ספר דק המצליח לתאר תקופת מעבר בחייה של נערה מתבגרת המעכלת לצד התבגרותה את השלכות מותו של אביה [...] ספר הכתוב בצורה מענגת ורגישה ונוגע במושג המוות בדרך המתאימה למי שנמצאים בראשית תהליך התבגרותם. מומלץ בחום לבני נוער צעירים. זהו הספר הראשון של 'הוצאת קרן' שאני קוראת, ואיכותו בהחלט מסקרנת אותי להוסיף ולטעום מיצירות אחרות שראו אור בהוצאה." (תפוז)

"האובדן, על צורותיו השונות [...] הוא התמה המרכזית בסיפור חניכה זה; סיפור מינורי יחסית במידותיו הנרטיביות וגם מבחינת ההיקף. מעין רומן קצר לגילי 11 ומעלה, המנוסח בעירוב מוצלח בדרך כלל של דיבור יומיומי, מבע ילדי משכנע ואמירות פיוטיות יותר ומשלב גבוה [...] בחלק ניכר מהספר מצליחה ויטל גילעד לעצב את החוויה של עלמה בצורה משכנעת למדי. היא אינה מועדת לרגשנות על אף העומס הרגשי בעיסוק במוות, ואולי כדי "לרווח" קצת את אותו עיסוק שיש בו קדרות רבה אך גם תובנות יפות (גם אם שחוקות) על החיים [...] תחושת ההמשכיות והאפשרות לחיים טובים, המובאת בצורה עדינה וחכמה ככל שהעלילה מתקדמת, מעניקה ליצירה עומק רגשי ולא דרמטי [...] ויטל גילעד כתבה סיפור נוגע ללב, שוודאי יפעל פעולה של ממש על לבותיהם של קוראים וקוראות צעירים וצעירות." (יותם שווימר,הפנקס)

"זהו טקסט אישי מאוד, מאופק ונזהר מרגשנות, המשמיע קול רגיש ואמין." (דף דף)

         

תמונה מוגדלת