יריד השעשועים נפתח עם כינונה של גרמניה המזרחית ב-1949 ומסתיים בהתקוממות הפועלים במזרח ברלין ב-1953. הוא מגולל את סיפוריהן של שלל דמויות שחייהן הקודרים כרוכים ב"ויסְמוּט", מכרה אורניום תפלצתי. המכרה משמש אבן שואבת ליוצאי צבא, להרפתקנים וחולמים המנסים את מזלם במקום חדש, למנודים חברתית. הרומן לוכד בריאליזם מדוקדק את שגרת חייהם האכזרית: עבודת הפרך, המפלט הדל בברים שבהם נפקניות גסות וגברים אלימים צורכים אלכוהול כמים, והכמיהה לנחמה ביריד השעשועים – הדימוי המרכזי ברומן ומטאפורה למצבה של גרמניה המחולקת – מגרש עם מתקני בידור עלובים, שקטטות פורצות בו חדשות לבקרים. וֶרנֶר בְּרוֹיְניג עיצב את גיבוריו לא כקריקטורות חברתיות ופוליטיות, אלא כאנשים רגילים הנאבקים לחיות בנסיבות קשות, כאיברים במכונה אדירה המכלים את ימיהם בחציבה בעומק האדמה בניסיון לחצוב להם חיים. יריד השעשועים פותח לקוראי העברית חלון אל החיים בגרמניה המזרחית – נדבך משמעותי מההיסטוריה המודרנית של גרמניה. הוא מספק גם הזדמנות לבחון מחדש את האידאלים של חברה סוציאליסטית מנקודת מבט ביקורתית פנימית. על המחבר: וֶרנֶר בְּרוֹיְניג (1976-1934) נחשב במשך שנים לתקוותה הגדולה של הספרות המזרח-גרמנית. הוא החל לכתוב באמצע שנות ה-50' של המאה ה-20 לאחר שהתגלגל בין עבודות מזדמנות, ובכללן במכרה האורניום "ויסמוט". את יריד השעשועים החל לכתוב ב-1960. ב-1965, לפני שהשלים את כתב היד, אסרו שלטונות גרמניה המזרחית את פרסומו, בטענה שהרומן מנוגד לאידאלים הסוציאליסטיים.
בעקבות זאת ברויניג התמכר לטיפה המרה ולא סיים את כתיבת הספר. בכך נקטעה קריירה ספרותית מבטיחה וכמעט אבד קול מרתק בספרות הגרמנית המודרנית. "יריד השעשועים" ראה אור במלואו לראשונה ב-2007, עשרות שנים לאחר מות מחברו. עם הופעתו זכה לשבחים נלהבים ונחגג כאחת היצירות החשובות של הספרות הגרמנית לאחר מלחמת העולם השנייה. הספר נחשב לקלסיקה מודרנית. ביקורות: הארץ, ספרים, יובל אלבשן, 10.5.16 לכתבה המלאה.
ישראל היום, נטע הלפרין, 4.5.16 לכתבה המלאה. הארץ, גלריה, אבנר שפירא, 30.3.16 לכתבה המלאה. ynet, עמיחי שלו, 7.3.16 לכתבה המלאה. "אחד הרומנים הטובים ביותר של הספרות הגרמנית שלאחר המלחמה...סנסציה ספרותית!" (די צייט) "אירוע משמעותי בתולדות הספרות הגרמנית, ואיזה רומן - פשוט יוצא מן הכלל!" (דר שפיגל) |